מגבר אמצע החיים

תמר ארסטר - על השינוי באמצע החיים

רוצה להתחיל בשינוי שלך?

אימון אישי למגבר אמצע החיים

אימון אישי להתפתחות

רוצה לקרוא עוד על שינויים באמצע החיים?

כתובת מייל, קליק ועדכונים בדרך אליך!

ספרי על עצמך בכמה משפטים

אמא לשלושה ילדים וסבתא לשבעה נכדים. ילידת קיבוץ רמת יוחנן, חברת קיבוץ עין שמר כבר מעל 50 שנים. בת 76.

מה השינוי שעשית באמצע החיים?

בגיל 50, לאחר כ 20 שנה של עבודה כאחות במרפאת הקיבוץ עשיתי שינוי מקצועי: פניתי ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית והתחלתי קריירה שניה כעובדת סוציאלית.

איך נוצר השינוי? מה הוביל אליו?

בסביבות גיל 45 עלו לי מחשבות שאני רוצה לעשות שינוי. הרגשתי מיצוי. העבודה כאחות בקיבוץ היתה מאוד מחייבת, 24/7 של שרות רפואי לתושבי הקיבוץ. רציתי לעשות עוד משהו מקצועי בחיים. לקח לי שנים עד שגיבשתי את הרעיון מה הולכת לעשות, כל מיני רעיונות עלו וירדו.
החיבור לעבודה סוציאלית הגיע דרך ההתמחות שלי כאחות בתחום בריאות הנפש, בעקבות ההתמחות נחשפתי לעשיה הטיפולית בתחום וחשבתי שדרך עבודה סוציאלית אוכל לעשות התמחות קלינית.
כשבחרתי בעבודה סוציאלית. עוד לא הבנתי עד כמה התחום הזה רחב ורב גוני.

כשהתחלתי לברר על הלימודים הבנתי שאני צריכה לעשות הרבה עבודת הכנה ובראשה שדרוג משמעותי של האנגלית שלי, התחלתי בשנה של לימודי ערב באנגלית עד שיכולתי לעבור את מבחן הכניסה לאוניברסיטה.
התחלתי ללמוד לתואר ראשון בגיל 50. השנה הראשונה באוניברסיטה היתה לי קשה, אלו היו לימודים אקדמיים ראשונים בחיים שלי. הסטטיסטיקה, האנגלית והצורך להסתגל ללימודים תובעניים היו לא פשוטים. היו לא מעט רגעי משבר בהם שאלתי את עצמי אם שווה את כל המאמץ. בסופו של דבר אחרי שצלחתי את השנה הראשונה, בשנה השניה כבר היה יותר קל ואילו בשנה השלישית כבר נהנתי מהלימודים.. .
סיימתי תואר ראשון ומיד אחריו התחלתי לעבוד כעובדת סוציאלית בבית חולים גריאטרי.
אחרי שנה של עבודה החלטתי שאני ממשיכה גם לתואר שני במינהל מערכות בריאות. למדתי לתואר במקביל לעבודה בבית החולים.

אחרי 3 שנים קודמתי לתפקיד ניהולי – ניהול מערך אשפוז. התפקיד איפשר איוש הן של עובדת סוציאלית והן של אחות, מטעמי תנאי העסקה עברתי לדרוג אחיות, כך יכולתי להרוויח יותר מכפול.. . בעצם העבודה הסוציאלית איפשרה לי 'קיצור דרך' לתפקיד שבמסלול הקריירה הקודם שלי לא הייתי מגיעה אליו.
במקביל לתפקיד הניהולי ולאור רצוני להמשיך ולהיות בליבה של מקצוע העבודה הסוציאלית :הקשר המתמשך עם החולים והמשפחות, המשכתי לעבוד כעובדת סוציאלית באחת המחלקות שעבדתי קודם.
במהלך השנים הצטרפו לתפקיד הניהולי עוד תחומי אחריות: ממונה על מעמד האשה, ממונה על תלונות ועוד.

התפקיד איפשר לי לממש מגוון יכולות וחוויתי בו הרבה סיפוק, שמחה והתפתחות.
לאחר 15 שנים, בגיל 67 יצאתי לפנסיה מבית החולים.
לאחר הפרישה המשכתי לעבוד עוד 10 שנים כעובדת סוציאלית במשרה חלקית, המשכתי ללמוד ולהתפתח. למעשה פרשתי רק בימים אלו, בגיל 76.

מפרספקטיבה של יותר מ 20 שנים מה היתה המשמעות של השינוי שעשית עבורך?

השינוי הזה היה חיים חדשים בשבילי: מקצועית, חברתית, התפתחותית.
יצאתי מהקיבוץ, למדתי, נחשפתי לעולם מקצועי חדש, לעולם חברתי חדש.
זכיתי להרבה הערכה על העשייה המקצועית שלי.

מה היו האתגרים/הקשיים בדרך לשינוי?

הלימודים היוו אתגר גדול מכמה בחינות:
לחזור ולהיות תלמידה בגיל 50, כשהזכרון כבר לא חד כמו בשנות ה 20, שיעורי הסטטיסטיקה, האנגלית.
גם אתגר חברתי – הייתי הסטודנטית המבוגרת בכיתה כשכל שאר הסטודנטים בגיל של ילדיי. בשיעור הראשון הגעתי לבושה עם חליפה, מסודרת.. שאלו אותי אם אני המרצה. הבנתי שנדרש כאן שינוי ולשיעורים הבאים כבר הגעתי בג'ינס.. . עם הזמן יצרתי קשרים חבריים קרובים ומצאתי את מקומי בסביבה הזו.

היה לי קשה לעזוב את המרפאה – זה היה בית, אזור נוחות, מקום שאהבתי.

הסתגלות למקום עבודה חדש – אחרי עשרות שנים בקיבוץ שרובן הגדול במרפאה הגעה לארגון אחר, קליטה אליו, הבנה איך מתנהלים, כללים כתובים ולא כתובים.

מה עזר לשינוי לקרות?

היתה בבית המון תמיכה גם של בן זוגי וגם של הילדים – בהסעות, באנגלית.
הרצון שלי, ההחלטה שלי שאני הולכת על זה. הרצון הזה איפשר לי לצאת מאזור הנוחות שהייתי בו ולצלוח את הקשיים שהיו בדרך.

מה ההמלצות שלך למי שנמצא במקום בו היית בתחילת הדרך?

אם מגיע למקום של מיצוי ולהבנה שרוצה לעשות משהו אחר – תאזור את האומץ ותעשה את השינוי. זה כדאי ומתגמל מכל כיוון אפשרי.

להיות שלמה עם הבחירה – השינוי מהווה יציאה מאזור הנוחות ולכן דורש השקעה והרבה כוחות, כאשר שלמים עם הבחירה ויש מוטיבציה ניתן לגייס כוח להשקעה הנדרשת.

איזה חיבורים/גשרים את רואה בין השינוי לבין עשייתך הקודמת?

הניסיון שלי כאחות בעבודה עם אנשים תרם לי כעובדת סוציאלית.
היה ערך לגיל שלי בעבודה עם אנשים מבוגרים, הבגרות והניסיון היו כאן יתרון.
וגם – בסופו של יום את התפקיד הניהולי שהגעתי אליו בעובדת סוציאלית מילאתי בתקן של אחות, כך שנהנתי משני העולמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top

תודה על הפניה

אחזור אליך בהקדם

ההרשמה הצליחה

עדכונים בדרך אליך…