מגבר אמצע החיים

אפרת גולדברג - על השינוי באמצע החיים

רוצה להתחיל בשינוי שלך?

אימון אישי למגבר אמצע החיים

אימון אישי להתפתחות

רוצה לקרוא עוד על שינויים באמצע החיים?

כתובת מייל, קליק ועדכונים בדרך אליך!

ספרי על עצמך בכמה משפטים

אני אישה של א.נשים,
מאמינה ביכולת האנושית. מתרגשת מגילויי כוחות ומלנוע במרחב החיים ובצמיחה.
אני אופטימית ובוחרת לחיות בשפע ובנדיבות.
מאמינה בתהליכים השתתפותיים שבהם לכל אדם יש קול ייחודי והוא צריך להישמע!

מה השינוי שעשית באמצע החיים?

עשיתי כמה שינויים: לקראת גיל 40 עברתי מעולם החינוך לעולם הפוליטי.
לקראת גיל 50 צמחתי ליעוץ בעולמות החינוך
ובאמצע שנות ה-50 שלי פתחתי עסק משלי המשלב את יכולות היצירה והחדשנות שלי עם עולמות הארגון והחינוך.

איך נוצר השינוי? מה הוביל אליו?

את הדרך המקצועית שלי התחלתי בגיל 24 כמחנכת בחטיבה, מההתחלה הייתי מורה לא שגרתית ששילבה בין טבע לחינוך, לימדה בחוץ ולא החשיבה מבחנים וציונים. במשך 15 שנה חינכתי בבית הספר בתחושת משמעות עמוקה ומסירות.
בגיל 38 הרגשתי תחושה עמוקה פנימית שהעולם עוד קורא לי, שיש לי עוד הרבה לעשות בחוץ, שאני מפספסת משהו. הרגשתי שאני כבר לא כל כך רלוונטית לילדים, שאני כבר לא מדברת את השפה שדיברתי כשהייתי בת 25. הרגשתי שהשפה שלהם היא כבר לא השפה שלי. הרגשתי שאני צריכה לפנות מקום לא.נשים חדשים לצמוח ולגדול בבית החינוך שבו אני צמחתי כאשת חינוך.

זו היתה הפעם הראשונה שיצאתי לחופשה ללא תשלום ממערכת החינוך. הצטרפתי מתוך שליחות עצומה לראש המועצה הנבחר שהציע לי להצטרף אליו, יצאתי להרפתקה מטורפת של 3 שנים בתפקיד העוזרת והדוברת שלו. המעבר מעולם החינוך לעולם הפוליטי היה מרענן, מטלטל, קשה. באתי מעולם של נשים לעולם של גברים, שפות שונות. ההיפוך הזה העיר אותי, גרם לי להיות חדה יותר עם עצמי. עשיתי המון דברים שנשקו לחיבור חינוך-קהילה-חברה.
הרגשתי שאני במגרש של הגדולים ועדיין הרגשתי שמשהו לא שלם, שאני לא מסופקת. מבחינתי להיות אשת חינוך זה ללכת  לכל מקום עם צל של חינוך, זה תמיד איתך.

שלוש שנים שבתוכן הגעגוע לתלמידים ולעשייה החינוכית הכריעו את ההחלטה שלי לחזור לחינוך והפעם לניהול בית ספר יסודי, כאן בבית .
באתי בהתלהבות גדולה, עם רצון להגשים את כל החלומות שלי. לצד הרבה עשייה והגשמת חלומות, הניהול כלל גם התמודדויות לא פשוטות, היו אתגרים גדולים שבתוכם הרגשתי מאוד לבד. אחרי 6 שנים קמתי ועזבתי את בית הספר, זו היתה עזיבה מתוך קושי, מתוך תחושה קשה של אוטונומיה מוגבלת. 

השבר היה גדול, הרגשתי לבד וקצוצת כנפיים. תחושה שאני לבד ואין לי מקום אלא בעולם החינוך. עמוק בליבי ידעתי שהעולם קורא לי -אבל לא ידעתי לאן.
בגיל 47 יצאתי אל הלא נודע. אני שכל חיי הבוגרים התייצבתי לעבודה בראשון בספטמבר, לבושה בחולצה לבנה ומתרגשת ברמות של כלה ביום חופתה, מוצאת את עצמי בחוף  הים בוכה כמו שלא בכיתי בחיי.

מה אני יודעת לעשות? מה אעשה בחיי? תחושה של מה עכשיו?

אספתי את עצמי ואמרתי לעצמי שאני לא יודעת מה יהיה, אבל יהיה בסדר.
ואז – דברים התחילו לקרות: הבת שלי היתה במכינה קדם צבאית יחד עם הבן של יעקב הכט, יעקב הגיע לתת להם הרצאה על חינוך והבת שלי התקשרה אלי ואמרה לי: 'מצאתי את העבודה הבאה שלך – הוא מדבר בדיוק ברוח שלך', התקשרתי ליעקב הכט, וככה מצאתי את עצמי ב'ערי חינוך' כיועצת לתהליכי חינוך.
הכניסה לערי חינוך היתה חגיגה אחת גדולה, יעקב בתהליך ריפוי אדיר הצליח להחזיר לי את הכנפיים לתפארתן. ראה אותי, אפשר לי להביא לידי ביטוי את החוזקות שלי, נתן לי הזדמנות לצמוח ולגדול, הרגשתי שאני מתחילה מחדש. האנשים שהייתי לצידם היו אנשים מעוררי השראה,  הבנתי שהסיפור זה לא ה'מה' אלא 'עם מי': האנשים עושים את ההבדל, האנשים שסביבי ומאפשרים לי להיות במיטבי,  זו היתה הארה כלכך חשובה. ומאז אני מקפידה להיות עם האנשים הנכונים לי, שהאנשים שאני עובדת איתם יהיו אנשים שנכנסים ללב.
היו שש שנים מרתקות ונפלאות, מלאות יצירתיות, שמחה ומימוש. פרחתי.
אחרי 6 שנים הארגון שינה את פניו, הרגשתי שהעולם גדול ושיש לי עוד מה להציע.

בגיל 54 יצאתי לעצמאות. לא ידעתי עוד מה יהיה התוכן של העצמאות הזו.
הכיוון הגיע במקרה: רגע לפני שיצאתי מערי חינוך הייתי בסיור מקצועי בפינלנד. תוך כדי ההקשבה להרצאות – ציירתי אותן. האנשים שהיו איתי בסיור ראו ואמרו לי 'וואו – אנחנו לא צריכים לסכם יותר'. הבנתי שיש פה איזה קסם שאני צריכה לראות איך אני מפתחת אותו, ושכשאני יוצאת לעצמאות אני הולכת לעשות משהו שקשור לאיורים. מה ? לא היה לי מושג!
חקרתי מי מתעסק באיור, מה אפשר להציע. הבנתי שהויזואליזציה היא כלי מאוד עוצמתי, כלי שמאפשר תימצות ודיוק, שמייצר תחושת מסוגלות וחדוות יצירה ומאפשר לכל הקולות בחדר לבוא לידי ביטוי על הנייר (מנהיגות השתתפותית במיטבה..).

עשיתי לעצמי מפה 'אהלן 2018' במקום לכתוב במילים מה תכנית העבודה שלי ביטאתי את הכל באיורים (ראו תמונה בהמשך), פרסמתי את זה בפייסבוק ואמרתי לאנשים זו התכנית שלי ל 2018, בעצם כמו שאומר יובל אברמוביץ 'צעקתי את החלומות שלי' וזה עבד: אנשים התחילו להתקשר אלי, לפנות אלי והתחלתי לעבוד: ללוות בתי ספר באופן פרטי, ללוות ארגונים, כשבכל מקום אני מביאה את הכלי של האיור.
היום אני מנחה בתי ספר למהפכות רדיקליות , סדנאות שימוש בויזואל בחיי היומיום, מלווה כנסים באיור, מסייעת  בפיתוח תהליכים יצירתיים, מייצרת כלים תומכי חשיבה יצירתית 

אחד הדברים שאני מבינה הוא שעבודה בנדיבות היא עבודה משמחת. אני נדיבה לאנשים שעובדת איתם: בלחלוק חוויות, בהשקעה של שעות, בלתת מעבר למה ש'הובטח'.
אני עובדת ללא הפסקה, נהנית מכל רגע, מתפרנסת פי כמה ממה שהרווחתי בכל תפקיד אחר.
אפרופו צמחו לי כנפיים, לקחתי את כל מה שלמדתי בדרך ועם זה אני עפה.

מה היו האתגרים/הקשיים בדרך לשינוי?

האתגר המרכזי שלי במעבר לעצמאות היה האתגר הכלכלי. כל חיי הייתי שכירה. פתאום לצאת לעצמאות, זה אומר לנהל את כל הסיפור הכלכלי בעצמי, ולהבין אותו. מה שלא התעסקתי איתו 30 שנה. פתאום מושגים חדשים שקשורים למס הכנסה, ביטוח לאומי, חסכונות, הוצאת חשבוניות. חששתי איך אתמודד עם זה.
בסופו של דבר הבנתי שזה עוד חלק בלמידה שלי ולמדתי לעבוד טוב גם עם ההיבט הזה.

מה עזר לשינוי לקרות?

  • הקריאה הפנימית העמוקה שאי אפשר להשאר במקום אחד, שיש לעולם עוד מה להציע לי ולי יש עוד מה להציע לו.
  • ההסתכלות המתמדת שלי אל עבר האופק הבא – מה עוד? מה מעניין אותי?
  • הזרז לשינוי היו המצבים בהם הבנתי שמשהו במקום הנוכחי כבר לא מדויק לי.

מה ההמלצות שלך למי שנמצא במקום בו היית בתחילת הדרך?

  • להקשיב לעצמך ולתחושות הבטן
  • יש על הכתפיים שטן ומלאך. להקשיב רק למלאך ולא לכוחות המחלישים
  • למצוא חברים.ות טובים.ות שאפשר לשתף אותם ושהם פשוט מקשיבים.
  • שאלו 'ומה אם' what if . מה כבר יכול להיות? מה אם אני אעשה את זה?
  • העזרו באנשי מקצוע – פגשתי מלא אנשים טובים: מרואי חשבון, ועד אנשים שעוזרים לדייק דברים, מלווים בתהליך. ככל שתוציאו יותר כסף על זה הרווח יהיה גדול יותר.
  • לכו ללמוד את התחום שלכם– קראו, חפשו השראה , היו מקצועיים ועדכניים .
  • לפגוש אנשים בתחום שלכם: בחודש הראשון שיצאתי עשיתי לעצמי חודש של השראה – כל יום פגשתי מישהו אחר: אנשים מחינוך ובכלל וכל אחד נתן לי איזה טיפ, מה כדאי לי לעשות. זה מאוד מחזק.
  • אל תהיו לבד – אני מחוברת להמון קבוצות, מזמינה אנשים לעבוד איתי בצוות.

איזה חיבורים/גשרים את רואה בין השינוי לבין עשייתך הקודמת?

הבט אמנותי שמדבר מבחינתך את השינוי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top

תודה על הפניה

אחזור אליך בהקדם

ההרשמה הצליחה

עדכונים בדרך אליך…