האהבה לבירה נולדה כשהייתי מהנדס צעיר: שלחו אותי לגרמניה לחצי שנה, ושם הכרתי את עולם הבירה: הבנתי שבירה זה תרבות, מסורת, גאווה לוקלית – לכל מדינה יש את הבירות שלה.
למדתי כל מה שאפשר על בירה והתאהבתי במשקה הזה.
כמה שנים אחרי זה הגעתי לרילוקיישן בארה"ב: שם עולם הבירות עוד לא היה מפותח. חיפשתי בחנויות בוטיק בירה שאתחבר אליה. מצאתי בירה ספציפית ורק אותה שתיתי. לאט לאט הבירה הזו תפסה תאוצה: וממדפים נידחים בחנויות יעודיות הגיעה לסופרים. הסתבר לי שמי שייצר את הבירה הוא מחלוצי תעשיית בירות הבוטיק בארה"ב,  יהודי, איש הייטק לשעבר מעמק הסיליקון, שעזב את ההייטק והתחיל לעשות בירה, ואפילו עשה 'אקזיט' על המבשלה שלו כשמכר אותה בעשרות מיליוני דולרים.. .

חזרתי לארץ, להייטק לתקופה אינטנסיבית של הקמת חברה וניהול שלה: שעות עבודה ארוכות, טיסות מסביב לעולם. לאחר מספר שנים ערכנו שינויים בחברה, מונה מנכ"ל אמריקאי ולי היה קצת יותר זמן פנוי.
הייתי בן 52 והתחלתי לבשל בירה בבית בתור תחביב. האתגר היה להצליח לייצר את הבירה המיתולוגית שאהבתי מארצות הברית. עשיתי נסיונות עד שהגעתי לטעם שזכרתי. הגשתי אותה לתחרות של בשלני בוטיק והיא זכתה במקום ראשון. הזכיה נתנה לי פוש להמשיך ולהשקיע בכיוון: לקחתי קורסים, ביקרתי במבשלות ושיפרתי את המקצועיות שלי.
כמה חודשים אחרי התחרות מישהו הציע לי להפגש עם פיט האגדי מהבירה האמריקאית. והבאתי לו בירות לדוגמא. קצת חששתי שהוא יכעס על 'ההעתקה שלי', אבל הוא שמח מאוד, הוא אמר שמי שקנו ממנו את המבשלה שינו את המתכון של הבירה והיום אין יותר את הבירה במתכון המקורי שלו אז אני בעצם ממשיך את הדרך שלו.. . התגובה שלו נתנה לי את החותמת הסופית להמשיך ולייצר את הבירה.

באותה תקופה הקמנו פורום של בשלני בירה באזור מטה יהודה, היינו 15 בשלני בירה ביתית שמתכנסים פעם בשבועיים שלושה, מחליפים מתכונים ועוזרים אחד לשני.
בפורום הזה פגשתי את השותף שלי, הבנו שיש לנו הרבה במשותף: שנינו אנשי הייטק, שנינו זכינו בפרסים על הבירות שלנו, לשנינו חלום לפתוח מבשלה.. . התחלנו להפגש ולתכנן את המבשלה שנבנה, בנינו תכנית עסקית וברגע שהיינו שלמים עם התכנית, עזבנו את ההייטק ונכנסנו לתהליך ההקמה. בתוך חצי שנה המבשלה 'עמדה'.

ב 1.1.2012 עשינו את הבישול הראשון במבשלה ומאז אנחנו גדלים בצורה הדרגתית כל שנה, כאשר אנו מציעים 7 סוגים שונים של בירות. היום הבירה נמכרת בקרוב ל 200 נקודות ברחבי הארץ,  באמצע השבוע אנחנו מקבלים קבוצות למרכז המבקרים שלנו ובסופי שבוע עורכים beer garden של שתיה ואוכל. אנחנו מפרנסים 20-30 עובדים שבאים לעבודה בכייף ובהנאה.
החלום מתגשם כל יום מחדש.
יש עליות וירידות, אך הזהירות העסקית שלנו מוכיחה את עצמה ולשמחתי אנו מצליחים לצלוח גם את הירידות (עיין ערך שנת קורונה..).