מגבר אמצע החיים

ליאת עד - על השינוי באמצע החיים

רוצה להתחיל בשינוי שלך?

אימון אישי למגבר אמצע החיים

אימון אישי להתפתחות

רוצה לקרוא עוד על שינויים באמצע החיים?

כתובת מייל, קליק ועדכונים בדרך אליך!

ספרי על עצמך בכמה משפטים

בת 44, נשואה לאסף ואמא של איתי (14.5) ושחר (12) ושל שלושה חתולים חמודים. גרה בצורן.
כרגע מרגישה שהייעוד שלי הוא להביא שמחה לעולם, וזה מתקשר לעיסוק שלי בקונדיטוריה.
מאוד אוהבת ללמוד, המון דברים מעניינים אותי ואני כל הזמן לומדת… אם אפשר היה לחיות מלהיות סטודנטית, הייתי מאושרת.
אוהבת לבלות עם חברות. וכשיש זמן גם עוסקת ביצירה. 

מה השינוי שעשית באמצע החיים?

לפני קצת יותר משנתיים, אחרי קריירה של 14 שנים בתחום היעוץ הארגוני מהן 12 בבנק הפועלים כשהתפקיד האחרון היה מנהלת הפיתוח הארגוני בחברת ישראכרט, עזבתי את הבנק ואת הקביעות והפכתי להיות קונדיטורית ומורה לאזרחות.

איך נוצר השינוי? מה הוביל אליו?

עברתי משבר אישי לפני 3 שנים. בלי סימנים מקדימים קיבלתי התקף לב. הרופאים לא מצאו סיבה פיזית להתקף הלב הזה, הסיבה היחידה שהם מצאו היא סטרס. כשהם אמרו סטרס התחברתי. אני רגישה מאד, ולקחתי ללב את העבודה שלי. בארגון גדול יש הרבה פוליטיקה ארגונית והתפשרויות שצריך לעשות, וה"לקחת ללב" הזה גרם לי לסטרס כמעט באופן יומיומי.
כבר כשיצאתי מבית חולים אמרתי לעצמי: אני לא רוצה לחזור לחיים הקודמים שלי.
שבועיים אחרי שיצאתי מבית חולים אבא שלי נפטר בגיל 63. הוא היה חולה כמה חודשים בסרטן ומהר מאוד נפטר. ואז הבנתי, עוד יותר חזק, שהחיים קצרים: אפשר באמת למות מחר. כמו שאני כמעט מתתי וכמו שאבא שלי מת. אם אבא שלי לא היה פורש בגיל 50 ממשרד ראש הממשלה, הוא לא היה מגשים את עצמו ולומד את תחום שוק ההון שכל כך אהב, לא היה חי את החלום שלו, לא היה מגדל את הנכדים… .

זה הכניס אותי לבלבול גדול – מצד אחד היה לי קשה להרים את עצמי וללכת לעבודה, ומצד שני הבנתי מה לא, אבל לא ידעתי מה כן. אף פעם לא חשבתי שאני אעשה משהו אחר מיעוץ ארגוני, הייתי  בכיוון מאוד ברור במשך 20 שנה.

הרמז לכיוון החדש הגיע עוד כשהייתי בבית חולים, ידעתי שתהיה לי תקופת החלמה ארוכה בבית ומה שחשבתי זה 'איזה כיף אהיה בבית ואאפה עוגיות'.  הייתי בחופשת מחלה כחודשיים, וסוף סוף היה לי זמן להכין עוגות לחברות, קיבלתי פידבקים מעולים… .
ואז מישהי הזכירה לי שלפני תשע שנים היה לי חלום ללמוד קונדיטוריה… נזכרתי בחלום ואמרתי – למה לא לממש? הכל בסך הכל עניין של החלטה ושל כסף. וכך התחלתי ללמוד קונדיטוריה, לגמרי בשביל הכיף האישי שלי. הקורס היה בשבילי 5 שעות בשבוע של כיף, שקט נפשי והסחה מהמחשבות שהטרידו אותי. הקורס גם שינה בי משהו פנימי: פתאום, לי שתמיד עבדתי מהראש – היתה הזדמנות לעבוד עם הידיים, הזדמנות להיות יצירתית. בעקבות האפיה השתחרר בי משהו, שאיפשר לי גם להביע יותר את הרגשות שלי, וגם להפסיק לנסות להיות מושלמת.

כל אותה תקופה המשכתי לעבוד באותו תפקיד ולשאת את הבלבול ואיזו תחושה של פסימיות וקושי. הבנתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי, לעשות את העולם טוב יותר. חשבתי לעבוד בעמותה עם בני נוער והתחלתי לחפש משרה מתאימה, אך לא מצאתי.

הטריגר הבא להמשך השינוי התרחש בחו"ל: נסעתי לטיול מאורגן של שבוע בנורווגיה עם חברים, וראיתי מדינה כמו מדינה שהייתי רוצה לחיות בה. במקום לחזור לארץ ולהגיד איזה באסה שאנחנו לא כאלו, חל בי שינוי תפיסתי-רגשי וחזרתי עם המון אופטימיות שאפשר להיות כאלו.
משהו באופטימיות הזו חלחל בי – התחלתי לראות את הטוב ולא את הרע. פתאום ראיתי את הטוב והדברים הלא טובים עברו לידי. לא יודעת להגיד איך זה קרה לי.
בעקבות כך התבהרו לי הרבה דברים. הבנתי שאני לא רוצה יותר בעבודה להלחם על מקום, אני באה לעשות, ולא אכפת לי אם אהיה מנהלת או לא. בינתיים החגים התקרבו וחברה אמרה לי: 'יאללה, הגיע הזמן למכור'. הרמתי את הכפפה.
זה היה ראש השנה והיו לי המון הזמנות. גיליתי שיש לי המון המון אנרגיות. גיליתי שכשאני אופה אני יכולה להיות 3 ימים מבוקר עד ליל על הרגליים ולהיות מלאת אנרגיה ושמחה.
ביום כיפור באו אליי חברות שסיפרו לי על הסבה להוראה שעשו וכמה הן מאושרות. זה גרם לי לחשוב שאולי הדרך שלי לסייע לבני נוער תהיה דרך חינוך. באותו יום החלטתי שאני הולכת על זה ולמחרת התקשרתי לקבוע פגישה בבית ברל ונרשמתי ללימודי תעודת הוראה. באותו יום שנרשמתי הודעתי לבנק שאני עוזבת.
במשך שנה למדתי הוראה, מאוד נהניתי, גם מהלימודים וגם ממי שלמדו איתי: פגשתי אנשים כמוני, שבאמצע החיים עשו שינוי, הם דיברו בשפה שלי, הבינו אותי… זה היה חלק חשוב בבטחון שלי באותה תקופה.
במקביל ללימודים הקמתי את העסק של הקונדיטוריה.
כשסיימתי ללמוד התחלתי ללמד בחצי משרה אזרחות בתיכון ובחצי המשרה השניה הייתי קונדיטורית. זה היה שילוב מצוין מבחינתי: גם הכיף של הקונדיטוריה וגם האפשרות להשפיע לטובה על בני נוער, ללמד ולעבוד עם אנשים.
כשהתחילה הקורונה מהר מאוד כבר לא למדו אזרחות ואני מינפתי את המצב לפיתוח העסק.  השילוב של הזמינות שלי ושל כך שאנשים לא יוצאים מהבית עשה קפיצה גדולה לעסק ולכן גם בשנה הנוכחית לא חזרתי ללמד.
אבל זה לא סוף הדרך, אני עדיין חותרת לשילוב בין האפייה לבין השפעה על אנשים. אני לומדת היום "בישול ככלי חינוכי-טיפולי" במכללת אחווה וגם NLP, כדי לנסות לשלב בין שני הדברים.

מה היו האתגרים/הקשיים בדרך לשינוי?

האתגר של להתחיל משהו מהתחלה. להיות בנאדם מבוגר אבל ברמת מתחילה. משהו בזהות משתנה. כמורה – הגעתי כמורה מתחילה שעובדת עם מורות הרבה יותר צעירות והרבה יותר מנוסות ממנה. הייתי צריכה את הכוחות לבקש עזרה, לבוא צנועה.
אתגר כלכלי – ויתרתי על קביעות ותנאים מאוד טובים. כדי להצליח לעשות את השינוי, אקטיבית התעלמתי מהמשמעויות של הויתור הזה. ויתרתי על הודאות והחלטתי לזרום.
אתגר זוגי – בתוך התהליך אני השתנתי, בן הזוג שלי קיבל אשה שונה מזו שהכיר, זה גם דורש הסתגלות והסתנכרנות מחודשת.

מה עזר לשינוי לקרות?

  • תמיכה של המשפחה: בן זוגי ואמא שלי ז"ל שעזרה לי בעסק.
    אני לא יודעת עד כמה הם היו בטוחים בכך שמה שאני עושה זה הדבר הנכון, אבל הם ראו כמה זה עושה לי טוב.
    אמא שלי, שהיתה מורה כל חייה, לא רצתה שאהיה מורה ואחרי כמה חודשים אמרה לי: אני רואה כמה את מאושרת, כמה השינוי עשה לך טוב, איזה הבדל זה עשה לילדים ולך.
  • מצאתי מסגרות חברתיות ומקצועיות של אנשים כמוני: אנשים שהם בשלב הזה של החיים: בלימודי ההוראה, בקבוצת הקונדיטוריות שלמדתי איתן קורס שיווק ונהיינו חברות וקבוצת תמיכה ועזרה ברמה יומיומית. כל כך חשוב למצוא את האנשים שיכולים לעזור לך בלי שיהיה לא נעים לבקש עזרה. הקבוצה הזו זה אחד הדברים שהכי עזרו לי בעסק. אני גם חברה בארגון נטוורקינג של נשים עצמאיות שנקרא 'עצמאית' שמאוד עזר לי למצוא עזרה בכל תחום שאני צריכה. להכיר עוד עצמאיות בעוד תחומים, זה עזר לי לשיים את התהליכים שקורים לי, להבין אותם יותר, להבין את העסק. אני עצמאית אבל אני לא לבד. קבוצת הנטוורקינג הזו היא מבחינתי קבוצת עמיתות של התייעצות וחשיבה משותפת. מאוד חשוב שתהיה קבוצה לחשוב איתה.

מה ההמלצות שלך למי שנמצא במקום בו היית בתחילת הדרך?

  • אופטימיות ואמונה בעצמנו – אני לא בטוחה מה אני אהיה – אבל אני אהיה!, להבין שזו דרך, התשובה לא תמיד תהיה מול העיניים.
  • להבין שלא חייבים להיות מושלמים – למשל אצלי הנהלת חשבונות הוא תחום שאני פחות טובה בו, ואני מקבלת את זה שלא תמיד מצליחה לעשות אותו באופן מוצלח. להבין שאנחנו עושים את הכי טוב שלנו במצב נתון.
  • למצוא אנשים שהם במקום דומה לנו בחיים שיהיו בשבילנו קבוצת עמיתים של תמיכה ושותפות.
  • שינוי אנרגטי – ברגע שלא כיוונתי את האנרגיה למקומות שליליים אלא רק לחיוביים, החיובי גדל.
  • ללמוד כל הזמן – גם אם לא לומדים משהו שקשור למה שעושים עכשיו, אנחנו ממשיכים לנוע, האנרגיה ממשיכה לזרום, מכירים עוד אנשים, מכירים עוד דברים, בסוף הכל מתחבר, העיקר להמשיך להתפתח. לראות עוד זוויות והתייחסויות.

איזה חיבורים/גשרים את רואה בין השינוי לבין עשייתך הקודמת?

חשיבה תהליכית, יכולת ארגון וניהול משימות – הכי אהבתי לבנות תהליכים ארגוניים, והיום אני משתמשת ביכולת הזו כדי לבנות עוגות מורכבות, לנהל משימות בתקופה של עומס.

ההזמנות שלי הן בהתאמה אישית – אז כמו ביעוץ גם כאן יש ממד משמעותי של להבין אנשים ולהתחבר לצרכים שלהם.

הבט אמנותי שמדבר מבחינתך את השינוי

יש משהו בעוגות עם שכבות של מוס, שמזכיר לי את החיים – הרבה פעמים אנחנו מסתכלים קודם על החלק העליון, עם הכיתוב והקישוטים, אבל מתחתיו יש כמה שכבות, שצריך קצת לחפור עם הכפית כדי לטעום. כל שכבה, כמו תקופה בחיים שלנו, עומדת בפני עצמה עם טעם משלה, אבל יחד הטעמים משתלבים למשהו אחר, מורכב מצד אחד ומושלם מצד שני.

העוגה הספציפית הזו מסמלת עבורי גם את כושר ההמצאה והיצירתיות שהתפתחו מאוד בתהליך השינוי שלי: יצרתי אותה לנער בן 13 שאוהב טעמי קפה, קרמל ושוקולד מריר. חוץ מההנחיה לגבי הטעמים היתה לי יד חופשית ליצור את העוגה המבוקשת. לשמחתי, התוצאה אכן שימחה ולאחר שבועיים המשפחה ביקשה עוד עוגה כזו. אז זו עוגה של חדוות יצירה ושל לשמח אנשים, שני היבטים שהתחזקו אצלי בעקבות השינוי.

 

עוד משהו?

'הכל משתבש לטובה!'. אחרי התקף הלב, הפסיכולוג בבית החולים אמר לי: קיבלת מתנה, קיבלת עצירה לחיים. לא ראיתי  את זה אז, אבל היה לי מזל שתפסו את ההתקף בזמן, היה לי את המזל לעצור את החיים ולחשוב עליהם שוב, וניצלתי ברמה אחרת, ניצלתי מעתיד שעלול היה להיות לא טוב.
אני מאמינה שהדברים לא קורים סתם. יש סיבה ושצריך לקבל את חוסר הוודאות האינהרנטי בחיים.

2 תגובות

  1. סיפור אישי מרתק, וכל כך מקסים לראות את הצמיחה וההתפתחות האישית שאיפשרו אותו ושממשיכים לקרות בעקבותיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top

תודה על הפניה

אחזור אליך בהקדם

ההרשמה הצליחה

עדכונים בדרך אליך…