מגבר אמצע החיים

טלי פייצ'ר: ממתכנתת למורה

רוצה להתחיל בשינוי שלך?

אימון אישי למגבר אמצע החיים

אימון אישי להתפתחות

רוצה לקרוא עוד על שינויים באמצע החיים?

כתובת מייל, קליק ועדכונים בדרך אליך!

ספר.י על עצמך בכמה משפטים

אני מאוד שכלתנית ורציונלית, רחוקה מאוד מפסיכולוגיה ומהגדרות, ולכן קשה לי להגדיר את עצמי. ובכל זאת – אמא לשלושה בנים, חיה בבית עם ארבעה גברים וכלב.. ולשם שינוי מלמדת עכשיו בנות. פעם הייתי מהנדסת והיום אני מלמדת מחשבים ומתכנתת.
מטפסת על קירות (בתור ספורט). גרה בכפר סבא. 

מה השינוי שעשית באמצע החיים?

בגיל 40 הייתי אמא לשלושה ילדים, הקטן בכיתה א' והגדולים תאומים בכיתה ה'. הייתי מהנדסת שעובדת כל היום: יוצאת בבוקר כשהילדים עדיין ישנים, ביום המוקדם חוזרת הביתה בחמש, ביום המאוחר בשבע או שמונה בערב. היתה לנו מטפלת שאספה את הילדים בצהריים, נתנה להם לאכול, הכינה איתם שיעורים ושמעה את כל החוויות מבית הספר מיד ראשונה (למשל – היא היתה מתקשרת לספר לי על מריבות שהיו לילדים עם חברים, עד שאני הייתי מגיעה הביתה הם כבר היו שוכחים מזה). החיים היו סיר לחץ.
ביום הולדת ה- 40 שלי הבנתי שזו ההזדמנות האחרונה שתהיה לי להוציא ילד בצהריים מבית ספר. בגיל 40 ושבועיים נכנסתי למשרד של הבוס עם מכתב התפטרות ביד. הוא היה מופתע מאוד, לא הבין מאיפה זה הגיע ככה פתאום.
ואז הייתי 8 חודשים בבית – פול טיים אמא, התחלתי להתאמן, ללכת לחדר כושר בבקרים, להיפגש מלא עם חברות, דברים שבקושי עשיתי עד אז.
אחרי שמונה חודשים בבית, בדיוק כשהתחיל להיות קצת משעמם, פנה אליי קרוב משפחה שהוא מנהל בית-ספר וסיפר שהתפטר לו מורה למחשבים. שבועיים אחר כך הייתי בכיתה. עכשיו זו השנה רביעית שאני מלמדת מחשבים, מאז גם עברתי לבית-ספר אחר וכיום אני מלמדת בתיכון של בנות. לפני שנה וחצי פנה אליי חבר והציע להצטרף במשרה חלקית לסטארט אפ, אז במקביל להוראה חזרתי לתכנת בחצי משרה. יום בשבוע אני נוסעת למשרד ושאר הזמן עובדת מהבית. השילוב הזה נפלא ועובד לי מצוין. הלוואי שאוכל להמשיך כך. חצי משרה בהיי-טק זה דבר נדיר 😊.

איך נוצר השינוי? מה הוביל אליו?

אחרי 15 שנה כמהנדסת הרגשתי שאני נחנקת. הייתי בקצה. שיא הקלישאה – כלוב של זהב. אני חיה חיים כל כך אינטנסיביים ובשביל מה? מה בסוף יוצא מזה?
שנה קודם ביקשתי באוגוסט חודש חל"ת, התחיל דיון ולא אישרו לי. חשבתי לעצמי שאם הייתי נוסעת לחו"ל לשלושה שבועות היו מאשרים לי, אבל סתם להיות בבית זה לא מקובל. זה גרם לי לכעס, בטן מלאה. אני רק רוצה להיות בבית עם הילדים ופשוט לא יכולה.

מה עזר לשינוי לקרות?

הצורך העמוק שלי, הידיעה שזה הצ'אנס האחרון. שיותר לא יהיה לי ילד בכיתה א'. 

וגם – תמיד אמרו לי שבגיל 40 כבר אי אפשר למצוא עבודה בהייטק. בן זוגי היה כמעט בן 43 , חיפש עבודה ומצא במהירות ובקלות. הבנתי שמה שאומרים הוא לא נכון ושזה כן אפשרי אם אתה טוב, זה הקל על ההחלטה.

מבחינה כלכלית יכולנו להרשות לעצמנו את ההפסקה הזו, גם מתוך ידיעה שאם ארצה אוכל לחזור לתחום, שהנכסים המקצועיים שצברתי יעמדו לרשותי.

מה ההמלצות שלך למי שנמצא במקום בו היית בתחילת הדרך?

אצלי הכל התגלגל באופן הטוב ביותר, אם הייתי צריכה לדמיין לא הייתי יכולה לדמיין תסריט יותר מוצלח מזה שקרה לי. הייתי בבית בדיוק מספיק זמן על מנת לסדר את הנשימה וברגע שהתחלתי להתלבט לגבי השלב הבא מצאתי משהו חדש לעשות.

ההמלצה שלי היא שאם אתה יודע שמבחינה כלכלית ניתן לעמוד בשינוי אז כדאי ללכת עם זה. למרות הפחד. אין מה להפסיד. במקרה הכי גרוע – תמיד אפשר לחזור אחורה.

היבט אמנותי שמדבר מבחינתך את השינוי

בהייטק מקובל שכשאנשים עוזבים הם עושים טקס פרידה ונואמים נאום קטן, ובדרך כלל קבוע – "איזה כייף היה לעבוד כאן, אתם אנשים נפלאים, למדתי הרבה"  וכו'. בטקס שעשיתי לא אמרתי כלום רק הקראתי את השיר הזה של אריק איינשטיין שביטא בדיוק את מה שהרגשתי.

פסק זמן/אריק איינשטיין

לקחת פסק זמן ולא לחשוב
לשבת מול הים ולא לדאוג
לתת לראש לנוח מהפיצוצים
לתת ללב לנוח מהלחצים

אני יודע שזה לא הזמן
בעצם גם אני עוד לא מוכן
אבל הנשמה רוצה קצת מנוחה
לתפוס אויר בשביל לחזור לעבודה

אולי זה רק משבר קטן וזה חולף
אולי פשוט אני נהייתי קצת עייף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top

תודה על הפניה

אחזור אליך בהקדם

ההרשמה הצליחה

עדכונים בדרך אליך…