ספרי על עצמך בכמה משפטים
ב-executive summary: אמא לשתי טינאייג'ריות, נשואה לשעבר, אישה בתנועה, מנהלת משאבי אנוש, בלוגרית, כותבת וסופרת בפוטנציה, בת זוג, סטייליסטית אישית. הסדר בין הטייטלים והמינונים שלהם בחיי משתנים מעת לעת. נכון לשעה הזו ביום, זה הסדר.
מה השינוי שעשית באמצע החיים?
עד לפני כמה שנים סלדתי משינויים. הם היו נראים לי מסוכנים ומאיימים. אבל בהדרגה התאהבתי במשפט "השינוי הוא איום כשהוא נעשה לך, והזדמנות כשהוא נעשה על ידיך" (רוזבת' מוס קנטר). בהשראתו עשיתי בשנים האחרונות שלושה שינויים משמעותיים: הפרידה מאבי ילדיי אחרי 19 שנים יחד, יצירת בלוג – נדל"ן דיגיטלי עצמאי שאיפשר לי סופסוף להגשים את חלום הילדות שהיה לי כתולעת ספרים – לכתוב דברים משמעותיים שאנשים יקראו, לימודי סטיילינג אישי בשנקר וליווי של נשים בשינוי מלתחה והתאמת הלבוש לעולם הפנימי שלהן, והאחרון – שינוי קריירה – לפני 8 שנים עברתי מארגונים לוקאליים לחברות גלובליות, ובשנתיים האחרונות – מתפקידי ניהול למידה ופיתוח ארגוני לתפקיד של ניהול משאבי אנוש, טוויק קטן אבל משמעותי.
איך נוצר השינוי? מה הוביל אליו?
זאת שאלה מעניינת, כי עכשיו אני מסתכלת על התשובה לשאלה הקודמת, ומבינה שלא מדובר אצלי בשינוי אחד, אלא בשרשרת של שינויים בכמה ממדי התפתחות – אישי ומקצועי. בסוף שנות העשרים שלי הייתי בהרצאה מהעבודה של איזו יועצת זוגיות, והיא סיפרה שמרבית הגירושים קורים בשני צמתי זמן – אחרי הילד הראשון (שמשנה מהותית את הדינמיקה מזוג למשפחה), או בסביבות גיל 40. כששאלתי אותה למה דווקא אז, היא אמרה שבגיל 40 רוב האנשים מבינים שכמעט חצי מהחיים שלהם כאן חלף, והם שואלים את עצמם איך ועם מי ירצו להעביר את החצי השני. אני חושבת שהשאלה הזו הייתה טריגר למרבית השינויים שעשיתי. ההבנה שאני כאן לזמן מוגבל, ושיום שעובר לא חוזר.
מה היו האתגרים/הקשיים בדרך לשינוי?
כאמור בעבר פחדתי משינויים, פחדתי לשלם את מחיר הטעות והחרטה. שינויים זה משהו מטלטל. ברמה הרגשית שינוי עלול לאיים על המהות והזהות המוכרת שלך, בעיני עצמך ובעיני הסביבה. נניח הבחירה ללמוד סטיילינג עימתה אותי עם שאלות על עומק מול שטחיות – האם זה לא "מרדד" אותי, ההגשמה של החלום הזה. מעבר לזה, החלטות כמו גירושין הן כמו אבן שנזרקת לאגם ומייצרת מעגלי השפעה על המון אנשים אחרים שחשובים לך – על בן הזוג, הילדות, המשפחות משני הצדדים, הקשרים החברתיים שלך. זו אחריות גדולה ונטל כבד על המצפון, לפחות לתקופה מסוימת. אבל מעבר לשאלות הפילוסופיות האלה, שינוי מעמת אותך גם עם שאלות פרקטיות של אופרציה, ויכולת כלכלית לעשות אותו.
מה עזר לשינוי לקרות?
לכל השינויים שעשיתי לקח זמן להתבשל. מהצד אולי נראה שזה היה מהיר יחסית, בפועל הם נבטו בתוכי הרבה זמן, ולא עשיתי אותם עד שלא היה בי שכנוע עמוק שזה הדבר הנכון עבורי, ושאני מסוגלת לשלם את המחירים לטובת האושר או ההתפתחות שיגיעו בהמשך. עוד דבר שסייע לשינויים שעשיתי לקרות הוא החלטה מודעת להשתדל להמעיט בהסתכלות לאחור ובחרטות. קרה מה שצריך היה לקרות, ובכל רגע נתון השתדלתי לעשות את המיטב שיכולתי.
מה ההמלצות שלך למי שנמצא במקום בו היית בתחילת הדרך?
האמת היא שאין לי נוסחה, ואני לא עפה על מודלים או נוסחאות שטובים לכולם. אחותי, שהיא יועצת קריירה, לימדה אותי שיש דרך ארוכה בין "רוצה" לבין "עושה". לכל אחד יש מסע לעבור, נסיבות אחרות. לשינויים משמעותיים יש מחירים. הם תובעים ויתורים על המקום שמוכר, ידוע ונוח, על כלובי זהב רגשיים או כלכליים, לפעמים לטובת הליכה אל הלא נודע. אם להעמיד רגע פני אודטה ולתת טיפ קטן, זה כנראה יהיה להסתכל עמוק פנימה ולסמוך על עצמך. בסוף האדם שיודעת הכי טוב מה טוב לך, מה היכולות שלך ואיך נכון לך להעביר את המחצית השנייה של חייך – היא את.
הבט אמנותי שמדבר מבחינתך את השינוי
3 Responses
מקסים!
נכון, הסיפור של טלי באמת מקסים ומעורר השראה. למה התחברת במיוחד?
תודה רבה קרן יקרה.