מגבר אמצע החיים

הילה עובד: מחינוך לדיפלומטיה

רוצה להתחיל בשינוי שלך?

אימון אישי למגבר אמצע החיים

אימון אישי להתפתחות

רוצה לקרוא עוד על שינויים באמצע החיים?

כתובת מייל, קליק ועדכונים בדרך אליך!

ספרי על עצמך בכמה משפטים

בת 45, נשואה לארז, אמא לארבעה ילדים: בן 17, תאומים בני 15, בן 9.
אוהבת לקרוא, ללכת להופעות, אוהבת לאפות ולארח. 
מחוברת מאוד למשפחה שלי: הוריי ושלושת אחיותיי. לפני השינוי שלי כולנו גרנו בכפר סבא- משפחה גדולה ואוהבת, וגם היום בזכות פלאי הטכנולוגיה הקשר הקרוב נשמר :).

מה השינוי שעשית באמצע החיים?

בגיל 44 עזבתי את מקצועי כמורה ומחנכת לכיתות ג-ו' ועברתי לעולם הדיפלומטיה

איך נוצר השינוי? מה הוביל אליו?

עוד בתואר הראשון היה לי את החלום של שרות במשרד החוץ. 
אפילו יצרתי בזמנו קשר עם משרד החוץ. אבל life happens: פגשתי את בן זוגי, התחתנו, נולדו הילדים.., החיים לקחו לכיוונים אחרים.
התחלתי את דרכי המקצועית בעולם הפרסום ובהמשך הלכתי אחרי הלב להוראה. 
אחרי יותר מעשור בהוראה, כאשר אני אמא מאוד נוכחת בבית, הילדים גדלו והגיע הזמן לחשוב על מה אני רוצה, מה בשבילי. 
הייתי בת 38 ושוב חזר החלום של משרד החוץ, אבל לא האמנתי שזה אפשרי בגילי, עם ארבעה ילדים.
"ידעתי" שאי אפשר, שלא מקבלים אנשים בגיל 40 להיות דיפלומטים.
בגיל 43, לפני שנתיים וחצי, החלטתי שאני מנסה. לא רציתי להגיע לגיל 70 ולהתחרט. 
הלכתי למבחנים של משרד החוץ, עברתי שני שלבים. בזמן המבחנים התחדד לי עוד יותר שזה מה שאני רוצה. אבל לא עברתי את השלב הבא. היה לי ברור שאנסה שוב, שזה המקום בשבילי.
באמת, לאחר שנה החלטתי לנסות שוב: הבנתי שזה הזמן: הגדול כבר בתיכון וזה היה רגע אחרון לפני י"ב וצבא.
ניגשתי שוב והתקבלתי.

עברתי את הקורס במרץ 2020. 
בספטמבר נסענו למיאנמר, קיבלתי מינוי לתפקיד סגנית שגריר. 
6 ימים אחרי שהגענו כל המדינה נכנסה לסגר חמור במיוחד, שנמשך עד ההפיכה הצבאית שהתרחשה חמישה חודשים אחרי שהגענו.
לילדים שנקלעו לסגר מבלי להכיר אף אחד ובלי בית ספר, היה קשה מאוד. הסברנו למשרד החוץ את הקושי הזה ולשמחתנו הם היו קשובים והציעו לנו לעבור לאוסטרליה.

היום אני אחראית לענייני כלכלה, מדע, תרבות ואקדמיה בשגרירות בקנברה.

מה היו האתגרים/הקשיים בדרך לשינוי?

  • לבטוח בעצמי, לאפשר לעצמי לנסות, לאפשר לעצמי להיכשל ולא לפחד לנסות שוב
  • הדינמיקה המשפחתית השתנתה: מאמא מורה שיותר בבית, עכשיו אבא יותר בבית ואמא פחות פנויה. לפעמים גם בארוחת שישי יש עניין דחוף שאני צריכה לעסוק בו…
  • ההתמודדות של הילדים במקום חדש, בחברות חדשות, פעמיים ברצף של פחות משמונה חודשים.  
  • להגיע למדינה חדשה בזמן קורונה. לעבור לעוד מדינה בזמן קורונה. כמות הבידודים שעשינו בשמונת החודשים הראשונים היתה מטורפת. בנוסף גם חלינו בקורונה.. .
  • ללמוד עוד נושאים חדשים, ללמוד תרבויות חדשות, מונחים, אינטראקציות.

מה עזר לשינוי לקרות?

  • התמיכה של הילדים ושל בן זוגי. הסברנו לילדים שזה החלום של אמא וכמו שנעשה כל מאמץ להגשים את החלום שלהם עכשיו הזמן לעשות את המאמץ להגשים את החלום של אמא.. .
  • ההורים והאחיות שלי מאוד תמכו, גם בהחלטה וגם במהלך הקורס בנוכחות בבית עם המשפחה ועד היום הם תומכים בכל היבט שיכולים.
  • הגישה של משרד החוץ- מאפשר למבוגרים יותר להצטרף. בעבר הבוגרים בקורס צוערים היו בני 30, היום היו גם יותר מבוגרים ממני בקורס.
    הגישה של משרד החוץ באה לידי ביטוי גם בקשב הרב לי ולקושי שהיה לילדים במיאנמר ובכך שאפשרו לעבור לאוסטרליה.
  • ההבנה שיש כאן מודלינג שאני נותנת לילדים שלי על הגשמה, על העזה. מבחינתי התהליך של הקבלה וכל הבחינות היה חשוב בפני עצמו ושיתפתי את הילדים מההתחלה בתהליך. הם קיבלו מודלינג על הקשבה עצמית, על אומץ, על התמודדות עם אי הצלחה וגם עם העזה לגשת שוב למבחנים.

מה ההמלצות שלך למי שנמצא במקום בו היית בתחילת הדרך?

  • לדעת להיות קשוב ולדעת מה באמת רוצים. הרבה פעמים יודעים מה רוצים אבל יש הרבה שכבות מעל זה: נסיון עבר, חוויות, חששות. להעיף את הכל ולהיות קשוב.
  • אחרי שמגלים מה לעשות – לעשות! להיות על זה, לבדוק, לחקור, להגיע לזה. השלבים הראשונים הבהירו לי שזה המקום שלי. הבנתי שזה היעד ושהדרך לא ברורה עדיין. 
    כשלא התקבלתי, מיד נרשמתי למרכז הבינתחומי לתואר שני באנגלית בדיפלומטיה ופתרון סכסוכים. אמרתי: אני צריכה לתרגל את האנגלית, זה התחום שמעניין אותי, זו תכנית שתקדם אותי ותאפשר לי ליצור קשרים, להעמיק ידע.
    במקביל התקבלתי למכון אבא אבן לדיפלומטיה בינ״ל כמתמחה. כלומר למיונים של השנה הבאה כבר הגעתי כסטודנטית וכמתמחה.
  • לא להשאר במקום שכבר לא בוער בי. את ההוראה מאוד אהבתי בעבר והרגשתי שאני מתחילה לאבד את התשוקה למקצוע.
  • להמשיך, להמשיך. לא לפחד מ 'לא'. לא לפחד מליצור קשר. לא לפחד מליצור קשר שוב. לא לפחד לשמוע משוב. להקשיב למשוב.

איזה חיבורים/גשרים את רואה בין השינוי לבין עשייתך הקודמת?

גם בהוראה וגם בדיפלומטיה מדובר בשליחות אמיתית ומעומק הלב.
בשניהם יש עיסוק בחוזקות: בדיפלומטיה את מראה את החוזקות של ישראל, לילדים מראה את החוזקות שלהם, דואגת שגם השאר יראו את החוזקות שלהם.
בשני המקצועות צריך להקשיב.
בשני המקצועות צריך להכיר תרבויות: גם בהוראה כל ילד מגיע מעולם אחר לגמרי, ממשפחה אחרת, מחוויה אחרת, וצריך לדעת להקשיב למקום שהוא בא ממנו ולהתאים אליו.

הבט אמנותי שמדבר מבחינתך את השינוי

כשהתחלתי את קורס הצוערים כל אחד הציג את עצמו, ברקע ההצגה העצמית שלי התנגן השיר 'לחיות' של קרן פלס ורמי קליינשטיין.
התחברתי בשיר הזה למשמעות של לחיות בלי חרטות. לנסות ולחוות ולעשות. לא להתחרט.

עוד משהו?

תנסו. תעשו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top

תודה על הפניה

אחזור אליך בהקדם

ההרשמה הצליחה

עדכונים בדרך אליך…