למה להשקיע בהטמעת אתיקה בארגון?

רוצה לקרוא עוד?

כתובת מייל, קליק ועדכונים בדרך אליך!

שינוי ארגוני

רוצה להתחיל בשינוי שלך?

למה באמת? חסרים לנו נושאים דחופים יותר לטפל בהם?

שאלה טובה, ולשאלה הזו יש כמה תשובות: 

התשובה הרגולטורית – כי חייבים, 

התשובה הערכית – כי חשוב לנו להיות אתיים 

והתשובה הכדאית – כי זה כדאי לנו.

ההיבט המשמעותי וזה שאני מתחברת אליו באופן העמוק ביותר הוא ההיבט הערכי – חברה אתית היא חברה בריאה יותר, חברה שבה היבטים של הוגנות, שוויון ערך ושוויון הזדמנויות באים לידי ביטוי ותורמים לחוסן של כל פרט בתוך החברה ושל החברה כמכלול. ארגון הינו משמעותי הן לעובדיו והן לכלל המעגלים המקיפים אותו: לקוחות, ספקים, מתחרים ועוד, וככזה לארגון יש אחריות להוביל התנהלות אתית ומוסרית כחלק מאחריותו החברתית הכוללת, בבחינת: אני אתי – כי חשוב לי שהעולם שאנו נמצאים בו יהיה כמה שיותר אתי ומוסרי וזו דרכי לתרום לכך.

מעבר להיבט הערכי 'הטהור' יש גם את ה א.מ.י.ל.י (אני מה יוצא לי מזה) הארגוני בהקשר זה, 

ויוצא  – הרבה! 

אז איך הטמעה של אתיקה בארגון עוזרת לי כארגון?

ראשית, אתיקה מהווה מגן מפני תופעות שליליות בארגון, כאלו שהיו יכולות להפוך מ'אפור' ל'שחור', פעולה שנבלמת כבר בשלב האתי שלה עוד בטרם הפכה ללא חוקית מגנה על הארגון מפני הסתבכות בפלילים. ארגון שמותרים בו ב'עצימת עין' מקרים גבוליים עלול למצוא את עצמו מתמודד עם מקרים הרבה פחות גבוליים. דרך אגב לא פעם ארגונים פונים להטמעת אתיקה לאחר התמודדות עם ארועים פליליים. שנאמר – פונים לחיסון לאחר שכבר חלו במחלה.. .

עובדים שחשים שנוהגים איתם באופן אתי, הם עובדים מחוייבים ומחוברים יותר, ה  engagement  שלהם גבוה יותר. שזה די הגיוני אם חושבים על זה: אם התייחסו אליי בהוגנות, סביר שגם היחס שלי אל הארגון יהיה באותו מטבע. בנוסף – האתיקה הארגונית משפיעה גם על הרווחה נפשית והפיזית של העובד: ברורה ההשפעה על עובד שמתעמרים בו, עובד שנדרש לעמוד מול ספקים שהארגון לא מכבד את התחייבויותיו כלפיהם נדרש ללחצים שפוגעים בבריאותו הנפשית והפיזית ועוד. דוגמא לכך ניתן לראות במקום המרכזי שתופסת האתיקה במודל של מקום עבודה בריא של ארגון הבריאות העולמי (ראו באיור).

ארגון אתי גם מושך אליו עובדים, עובדים מעדיפים לעבוד בארגון שנתפס בעיניהם כאתי. 

אבל זה לגמרי לא נגמר בעובדים, זה ממשיך בלקוחות, שכשמרגישים שהארגון נוהג כלפיהם באופן אתי, יגיבו כלפיו בנאמנות ויהיו מוכנים לשלם גם 'פרמיה' כלכלית על ההוגנות הזו. וגם להפך – יגיבו בעוצמה על התנהלות שנתפסת כלא אתית. ראו למשל מחאת הקוטג'.. .

אבל לא רק לקוחות – גם ספקים שחווים את הארגון כמתנהל אתית, מחזקים את הארגון. למשל ספק שלא נבחר בהליך מכרזי וחווה את הארגון כלא אתי עלול למשוך את הארגון לסאגה משפטית בעניין קבלת ההחלטה, סאגה שתתקבל ההחלטה אשר תתקבל בה, יושקעו בה משאבים רבים שבהינתן תפיסה כי הארגון אתי לא היו מתבזבזים. ועוד ועוד.

כל אלו ביחד חוברים לכך שאתיקה תורמת לחוסנו של הארגון ולהצלחתו לאורך זמן.

אבל לפעמים מה שגורם לארגון לגבש קוד אתי הוא פשוט העובדה שאין לו ברירה, וכאן נכנסת התשובה הרגולטורית: מתוך תפיסה הרואה באתיקה רכיב חשוב בחוסנו של ארגון ובמניעת התנהגויות שליליות, מגוון גופים ותקנות מחייבים קיומו של קוד אתי ארגוני והטמעתו כתנאי מחייב לארגונים העובדים עימם, ביניהם: הרשות לניירות ערך בנוגע לחברות הנסחרות בבורסה, המפקח על הבנקים, תקנות ה SOX הרלבנטיות לחברות המונפקות בארה"ב ועוד.

כלומר – להרבה ארגונים פשוט אין ברירה והם חייבים לגבש קוד אתי ולהטמיע אותו

השתכנעת בערכו של קוד אתי ארגוני? רוצה לקדם גיבוש כזה אצלך בארגון? כאן תמצאו מגוון דרכים אפשריות לגיבוש של קוד כזה. וכמובן שגם אני כאן לחשיבה והתייעצות.

רוצה לשתף?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top

ההרשמה הצליחה

עדכונים בדרך אליך…

תודה על הפניה

אחזור אליך בהקדם