ארגון שאני מלווה נדרש לתת מענים מורכבים ללקוחותיו במהלכם נדרש שיתוף פעולה צמוד בין מומחים מקצועיים למנהלי לקוח. עד כאן  – הכל טוב: ילמדו לעבוד ביחד ויתנו שרות מצוין. העניינים מסתבכים כאשר  מסתבר שהצוותים האלו ממש לא קבועים: לאורך היום נדרש כל אחד לשתף פעולה במגוון צוותים עם צרכים שונים ומאפיינים שונים. אז איך עושים את זה? איך עובדים טוב בצוות משתנה ודינמי?

השאלה הזו רלבנטית עכשיו יותר מתמיד בעולם שבו השילוב בין התמחויות צרות לאתגרים דינמיים דורשים יותר ויותר עבודת צוות אד הוק.

החוקרת Amy Edmondson מהרווארד התעמקה בדיוק בסוגיה הזו ופיתחה את התפיסה של Teaming. זו תפיסה מהפכנית, שכן בהתאם אליה אנחנו לא צריכים ללמוד או ללמד צוות מסויים איך לעבוד ביחד, אלא ליצור בארגון תרבות שמאפשרת חיבורי שת"פ מהירים ואפקטיביים. או במילים אחרות ליצור מקום שמסייע לאנשים לפתח את כישורי ה Teaming שלהם. 

ומהם אותם כישורים?

ראשית כישורים הקשורים לתקשורת בינאישית, ליכולת של חברי הצוות להבין זה את זה:

להעיז לשאול – להעיז להיות זה שלא מבין עד הסוף, שמתעקש לברר. אין 'לא נעים' ו'מה יגידו' אלא יש 'אני רוצה רק לוודא שהבנתי', 'אפשר לחדד בבקשה..' ודומיהם

לדעת לשאול – ללמוד לשאול שאלות טובות ובאופן תדיר. להיות בהוויה של חקירה וסקרנות: האם זו הדרך היחידה? אולי אנחנו מפספסים משהו? מה הוביל אותך לחשיבה הזו?
להקשיב היטב לתשובות שמקבל (הכי טריוויאלי והכי לא מובן מאליו, במיוחד בתרבות הישראלית).

וחשוב לא פחות להגיב נכון לשאלות שמופנות אלייך:

להתייחס בכבוד לשאלות שמועלות, לייצר אקלים שבו אפשר לשאול שאלות 'טיפשיות'. 

לתת תשובות מנומקות – שמסבירות מה הוביל אותנו לאותה תשובה, מה הרציונל

כמובן שלכל אלו יש השפעה אדירה על יצירת אמון ובטחון פסיכולוגי שהם ויטמינים ידועים
של עבודת צוות.

שנית כישורים הקשורים ליכולת 'לקרוא מפה' במהירות:

לזהות ומהר תלות הדדית: איפה אני צריך אותך ואתה צריך אותי

להבין באיזה אופן אנחנו יכולים לשתף פעולה בצורה מייטבית.

ואחרונים חביבים כישורים הקשורים לניהול העצמי:

יכולת התנהלות עצמאית, אחריות אישית

גמישות ואג'יליות – הדברים משתנים מהר וגם אני כאיש צוות צריך לדעת להסתגל במהירות למצבים משתנים.

הסתכלות על  האחרים בצוות לא כעל מתחרים אלא כעל שותפים.

ומה דעתך? הגישה של teaming מדברת אלייך? אשמח לשמוע